Vayedaber

Makoth

Daf 4b

משנה: מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ וּבָרַח וּבָא לִפְנֵי אוֹתוֹ בֵית דִּין אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ. כָּל מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵידָיו הֲרֵי זֶה יֵיהָרֵג. סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. סַנְהֶדְרִין הַהוֹרֶגֶת אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ נִקְרֵאת חַבְלָנִית. רַבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה. רִבִּי טַרְפוֹן וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמְרִים אִילּוּ הָיִינוּ בְסַנְהֶדְרִין לֹא נֶהֱרַג בָּהּ אָדָם מֵעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הֵן מַרְבִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים בְּיִשְׂרָאֵל׃

Traduction

Si un condamné à mort qui s’est sauvé se trouve de nouveau devant le même tribunal qui l’a condamné, on ne recommence pas la délibération (mais on l’exécute). Partout où deux témoins viennent dire: ''Nous déposons le témoignage que tel individu a été condamné à mort par tel tribunal et que tels et tels étaient les témoins, on exécute cet individu''. Le tribunal fonctionne en Palestine et en dehors de la Palestine (15)Partout où il y a des Juifs.. Celui qui condamne à mort une fois dans sept ans est sanguinaire. R. Eléazar b. Azariah dit: s’il condamne à mort une fois en 70 ans, il est sanguinaire. R. Tarfon et R. aqiba disent: Si nous avions été membres du tribunal, jamais personne n’aurait été condamné à mort. R. Simon b. Gamliel dit: S’ils avaient fait ainsi, ils auraient augmenté le nombre des assassins.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין סותרין את דינו. אין סותרין לחזור ולישא וליתן אולי יזכה:

סנהדרין. הסמוכין בארץ יש להם לדון דיני נפשות ודיני קנסות בין בארץ בין בח''ל כל זמן שב''ד הגדול בלשכת הגזית שנאמר לבלתי שמוע אל הכהן ואל השופט בזמן שיש כהן מקריב על גבי המזבח יש שופט שדן דיני נפשות בזמן שאין כהן אין שופט:

אחד בשבוע. אחת לשבע שנים:

נקראת חבלנית. שצריך שיהו מתונים בדין ויחזרו בדיני נפשות לזכות:

לא נהרג בה אדם מעולם. לפי שיבדקו העדים בדבר שלא ידעו להשיב אם רוצח הוא מה ראיתם טריפה הרג או שלם הרג ואת''ל שלם הרג שמא במקום סייף נקב היה ואם מגלה עריות הוא ראיתם כמכחול בשפופרת:

אף הן מרבים שופכי דמים בישראל. שמתוך כך אין מכלין הרשעים ומרבים לשפוך דם:

הלכה: סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ כול'. סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. דִּכְתִיב וְהָי֨וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחוּקַּת מִשְׁפָּ֖ט לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבוֹתֵיכֶם׃ וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר שׁוֹפְטִים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן לְךָ֙ בְּכָל שְׁעָרֶ֔יךָ. בְּעָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁבְּעָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיבִין דַּייָנִים בְּכָל עִיר וָעִיר וּבְחוצָה לָאָרֶץ מוֹשִׁיבִין אוֹתָן פְּלָכִים פְּלָכִים. תַּנֵּי. רִבִּי דוֹסִתַי בֵּירִבִּי יַנַּאי אוֹמֵר. מִצְוָה לְכָל שֵׁבֶט שֶׁיְּהֵא דָן אֶת שִׁבְטוֹ. דִּכְתִיב שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן לְךָ֙ בְּכָל שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְי אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ.

Traduction

''Le tribunal (Sanhédrin) fonctionne en Palestine et au dehors'', car il est écrit (Nb 35, 29): Ils vous serviront à proclamer la justice, pour vos générations, en toutes vos demeures (même au dehors). Pourquoi alors est-il dit (Dt 16, 18): Tu te donneras (nommeras) des juges et des licteurs dans toutes tes portes, ce qui semble exclusif aux villes du pays? Non, ce texte dit seulement que dans ces villes, il y aura des juges pour chaque localité, tandis qu’au dehors il n’y aura qu’un tribunal par province (ou ressort). R. Doustaï b. R. Yanaï enseigne qu’il est du devoir de chaque tribu de juger ses membres selon le texte précité: ''Tu nommeras des juges et exécuteurs à toutes les portes que l’Eternel ton Dieu t’a données'', savoir pour tes tribus.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ומה תלמוד לומר שופטים וגו' בשעריך. דמשמע בערי ארץ ישראל דוקא:

פלכים פלכים. בכל פלך אפרכיה אבל לא בכל עיר ועיר:

לשבטיך. וכתיב בתריה ושפטו מצוה שיהו דיינים בכל שבט לדון את שבטו ואפי' שני שבטים בעיר אחת:

מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ כול'. כָּתַב כָּל נְכָסָיו לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם כְּאַחַת הָיוּ הָעֵדִים כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה. רִבִּי הִילָא אָמַר. אִתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר. מֵאַחַר שֶׁהֵן פְּסוּלִין לָזֶה פְּסוּלִין לָזֶה. וְחָרָנָה אָמַר. כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה. רִבִּי מָנָא לֹא מְפָרֵשׁ. 4b רִבִּי אָבוּן מְפָרֵשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מֵאַחַר שֶׁהֵן פְּסוּלִין לָזֶה פְּסוּלִין לָזֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. מַה הַשְּׁנַיִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה אַף הַשְּׁלֹשָה נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה. מְנַיִין אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. אִתְפַּלְּגוֹן רִבִּי חֲנִינָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין וְרַבָּנִין. חַד אָמַר. יֵאוּת אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וְחָרָנָה אָמַר. לֹא אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר יֵאוּת. מָאן דְּאָמַר. יֵאוּת אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. נַעֲשִׂית כְּעֵידות אַחַת וּכְהַתְרָייָה אַחַת. וְכָל עֵדוּת שֶׁבָּֽטְלָה מִקְצָתָהּ בָּֽטְלָה כוּלָּהּ. מָאן דְּאָמַר. לֹא אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר יֵאוּת. נַעֲשִׂית כִּשְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים כְּשֵׁירִין לָזֶה וּפְסוּלִין לָזֶה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת. בשטר אחד ולא פירש לכל אחד בפני עצמו:

ר' מנא לא מפרש. מי הוא הפוסל ומי הוא המכשיר אלא שנה סתם כדר' הילא חד אמר וחרנה אמר:

רבי אבון מפרש. דר' יוחנן הוא הפוסל ור''ל הוא המכשיר:

מתני'. דפירקין מסייע לר' יוחנן דקתני אפי' מאה עדים ונמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה ואע''פ שיש הרבה כשירים וה''ה הכא אף על פי שהן כשרים לזה בטלה עדותן מפני שהן פסולין לזה:

יאות אמר ר' אלעזר. במה דמדמי האי דינא לדינא דמתני':

נעשית כעדות אחת ובהתרייה אחת. כלומר דחשבינן הכא לדין דכתב נכסיו כאלו הם עדות אחת הואיל ובשטר אחד כתב לשניהם והויא לה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כדינא דמתני':

ומ''ד לא אמר ר' אלעזר יאות. דשאני הכא דהואיל והשטר לשני בני אדם הוא נעשית כשתי כתי עדים ולזה פסולין ולזה כשירין כלומר דלא מחשבינן להשטר כעדות אחת לשנאמר בו בטל כולו דשאני במתני' דעדות אחת הן כולן ולפיכך בטלה מקצתה בטלה כולה:

תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מְחוּייְבֵי מִיתוֹת שֶׁבָּֽרְחוּ מִן הָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ מֵמִיתִין אוֹתָן מִיָּד. בָּֽרְחוּ מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ אֵין מֵמִיתִין אוֹתוֹ מִיָּד אֶלָּא דָנִין אוֹתָן כַּתְּחִילָּה.

Traduction

R. Simon b. Gamliel a enseigné: les condamnés à mort, qui de Palestine ont fui au dehors, seront exécutés de suite; mais ceux qui du dehors se sont réfugiés en Palestine, ne seront pas exécutés de suite, mais jugés à nouveau.

Pnei Moshe non traduit

אין ממיתין אותן מיד אלא דנין בתחילה. אם הוא בב''ד אחר דאפשר זכותא דארץ ישראל מהני להו למיהדר ולמצוא להן איזה זכות:

הדרן עלך כיצד העדים

Makoth

Daf 5a

משנה: נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ וְהָרַג רִבִּי אוֹמֵר אֵינוֹ גוֹלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים גּוֹלֶה. מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ רִבִּי אוֹמֵר גּוֹלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ גוֹלֶה׃

Traduction

Si la cognée s’est échappée du manche et a tué quelqu’un, selon Rabbi, le meurtrier involontaire ne subira pas l’exil; les autres docteurs imposent cette peine si la mort résulte d’un éclat échappé du bois que l’on fend. Rabbi impose l’exil au meurtrier par mégarde; les autres docteurs l’en dispensent.

Pnei Moshe non traduit

מתני' רבי אומר אינו גולה. רבי סבר ונשל הברזל מן העץ כתיב ונאמר עץ למעלה לכרות העץ מה העץ האמור למעלה מן העץ המתבקע אף עץ האמור למטה מן העץ המתבקע ולא עצו שהוא תקוע בו ורבנן סברי מן העץ מעצו שהוא תקוע בו והלכה כחכמים דעץ המתבקע כח כחו הוא ועל ידי כח כחו אינו גולה:

משנה: 5a אֵילּו הֵן הַגּוֹלִין הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּילָה וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה מְשַׁלְשֵׁל בֶּחָבִית וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה יוֹרֵד בַּסּוּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. אֲבָל אִם הָיָה מוֹשֵׁךְ בַּמַּעְגֵּילָה וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה דוֹלֶה בֶחָבִית וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה עוֹלֶה בַסּוּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁבְּדֶרֶךְ הוֹרָדָתוֹ גּוֹלֶה וְשֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ הוֹרָדָתוֹ אֵינוֹ גוֹלֶה.

Traduction

Voici ceux qui sont condamnés à l’internement dans les villes de refuge (Nb 35, 11): celui qui tue un individu par mégarde. S’il grattait un mur avec un cylindre tranchant qui s’est échappé de ses mains et tombant sur un individu l’a tué, ou si un tel accident sur survenu par la descente d’un tonneau, ou si descendant par une échelle il est tombé sur un individu et l’a tué, il est condamné à l’internement. Mais s’il montait un de ces objets lourds ou tranchants qui, s’étant échappés de ses mains, sont tombés sur un individu et l’ont tué, ou bien si en montant par l’échelle il tombe et tue l’individu, il n’est pas condamné à l’internement. Règle générale: Si en descendant l’homme ou ses objets sont tombés sur la victime, il est condamné à l’internement dans les villes de refuge; mais s’ils sont tombés, quand l’homme montait il n’est pas condamné.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אילו הן הגולין. היה מעגל במעגילה. אבן חלקה עגולה שמעגלין אותה על גב הסיד או הטיט שבגג להשוות טוח הגג לפי שהגגין שלהן היו שוין ולא היו משופעין כמו שלכו אבל הטיט משפעין מעט כדי שיזובו המים ודוחפו לצד השיפוע וחוזר ומושכו אליו ובדחיפתו קוראו מעגל ובמשיכתו קוראו מושך:

היה משלשל בחבית. מלמטלה למטה:

אבל אם היה מושך במעגילה. מן צד השיפוע אליו מלמטה למעלה:

כל שבדרך ירידתו גולה. דכתיב ויפל עליו עד שיהא דרך נפילה:

הלכה: נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ כול'. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי נֶאֱמַר כָּאן נְשִׁילָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ. מַה נְשִׁילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן נְשִׁירָה אַף כָאן נְשִׁירָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. נֶאֱמַר כָּאן נְשִׁילָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְנָשַׁל֩ יְי אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶי֖ךָ וגו'. מַה נְשִׁילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן מַכָּה אַף כָאן מַכָּה.

Traduction

Rabbi impose l’exil en cas de chute du bois, se basant sur l’analogie des termes employés pour la cognée (Dt 19, 5), et dans ce texte (ib. 28, 40): si tu cueilles (fais tomber) tes olives, qui dans l’un et l’autre texte signifient: chute. Les autres docteurs se fondent sur l’analogie entre notre terme et celui du verset suivant (ibid. 7, 22): l’Eternel ton Dieu enlèvera (frappera) ces nations devant toi, et comme dans ce dernier texte il s’agit de frapper, il en sera de même ici (et il doit s’agir de l’emploi de la cognée qui a causé la mort).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה טעמא דרבי. דדריש מן העץ על עץ המתבקע:

מה נשילה שנאמר להלן נשירה. היא שהזית נושר מן העץ אף כאן נשירה שניתז קיסם מן העץ המתבקע והרגו:

אף כאן מכה. בדבר שהוא מכה בעץ והיינו בגרזן ונשל הברזל מן העץ שהוא תקוע בו:

הלכה: אֵילּו הֵן הַגּוֹלִין כול'. רִבִּי יְהוּדָה פוֹטֵר עַד שֶׁיַּפִּיל אֶת כָּל הַחֶבֶל. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּתִּיר אֶת כָּל הַמַּחֲלָצוֹן. מַאי דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בִּפְסִיקַת הַחֶבֶל. מַה דָּמַר רִבִּי יְהוּדָה בִּשְׁמִיטַּת הַמַּחֲלָצוֹן.

Traduction

Selon R. Juda, le meurtrier involontaire (en descendant p. ex. un tonneau) est absous, à moins d’avoir rejeté toute la corde qui retenait l’objet tombé; selon R. Simon, il est absous à moins d’avoir défait sous les leviers avec lesquels il travaille. L’avis de R. Simon se rapporte au cas de rupture de la corde (et malgré la retenue du nœud, la peine de l’exil sera imposée); l’avis de R. Juda se réfère à la chute de tous les leviers (sans quoi, la peine de l’exil n’est pas applicable).

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' יהודה פוטר עד שיפיל את כל החבל. אמשלשל בחבית ומעגל במעגילה קאי כדמפרש לקמיה:

ר' שמעון פוטר עד שיתיר כל המחלצון. מחלצון ג''כ כלי הוא שעשוי לטוח בו הטיט והוא כעין מעגילה כדתנן בפ''ק דמועד קטן עושין מעקה גג וכו' שפין את הסדקין ומעגילי' אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלציים והוא כלי עץ עשוי כעין רגל שדוחקו במעזיבה לסתום הסדקין ויש בו מעשה אומן יותר ממעגילה:

מה דאמר ר' שמעון בפסיקת החבל כלומר דר''ש סבר לה כרבנן דאמרי לקמן נשמט הברזל מקתו גולה והוא הדין במעגל במעגילה דאם נפסק החבל של המעגילה אע''פ שנשאר האגד בידו גולה ואין צריך עד שיתיר וישמט כל המחלוצין מידו וכן במשלשל בחבית ונפסק החבל גולה ואין צריך עד שישמט הכל מידו:

מה דאמר ר' יהודה בשמיטת המחלצון. ר' יהודה סבר לה כרבי. דאמר לקמן נשמט הברזל מקתו אינו גולה דבעינן שלא ישאר אוגדו בידו ונפסק החבל דומיא דנשמט הברזל מקתו הוא ואונו גולה עד שיפול כל החבל מידו והיינו בשמיטת המחלצון שצריך שישמט הכל מידו:

רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּילָה כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ וְהוֹצִיא הֲלָהּ אֶת רֹאשׁוֹ וְהִטִּיחָה לוֹ. אָמַר לֵיהּ. הִיא עֲלִייָה הִיא יְרִידָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הָיָה מְעַגֵּיל בַּמַּעְגֵּילָה כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ וְהוֹשִׁיט הַתְּינּוֹק אֶת יָדוֹ וּרְצָצָהּ. אָמַר לֵיהּ. אַטְרַחְתְּ בָּהּ. הִיא עֲלִייָה הִיא יְרִידָה.

Traduction

R. Jérémie demanda devant R. Abahou: si au moment d’amener à lui le cylindre niveleur, la victime sort la tête, et l’outil l’atteint et l’a tue, considère-t-on que cet effet est survenu par la main-d’œuvre (entraînant la dite peine), ou le suppose-t-on survenu en remontant l’outil de sorte qu’il y ait dispense? L’acte de le ramener, répondit R. Abahou, équivaut à une descente (et en raison du travail accompli au même moment, la peine est applicable). R. Jérémie demanda encore devant R. Abahou: si en travaillant avec cet outil, au moment de le ramener, un enfant étend la main et se trouve blessé, l’ouvrier est-il coupable? Tu te donnes une peine inutile, fut-il répondu, par cette nouvelle demanda: comme je te l’ai déjà dit, l’acte de le ramener équivaut à la descente (et la peine est applicable).

Pnei Moshe non traduit

היה מעגל במעגילה בדרך הליכתה. כלומר בשעה שמוליכה ומושכה אליו ולא בדרך דחיפתו דזהו תנן במתני' דחייב כדפרישית שם אלא בשעת ההולכה אליו היה מעגל ג''כ מעט מעט והוציא הלה את ראשו והטיחה לו והרגו מהו אם דרך ירידה מיקריא הואיל והוא מעגל בה או דילמא כיון דבדרך הליכה היא כשמושכה אליו דרך עלייה היא ופטור:

היא עלייה היא ירידה. כלומר עלייה דהכא היינו ירידה שאע''פ שהוא בדרך הליכתה מ''מ מעגל הוא וכל שמעגל דרך ירידה הויא וגולה:

אטרחת בה. מה אתה מטריח עצמך וחוזר ושואל כבר אמרתי לך היא עלייה ומ''מ היא נקראת ירידה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source